מנדל נ' גמ"ח "מוסדי עולם"

החלטה

לפניי בקשה להורות על ביטול הליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-62367-12-2 (להלן – התיק) שנפתחו נגד המבקש בגין חובו למשיבה, שעל גובהו חלוקים הצדדים. מקור החוב הוא בהלוואה של 50,000 ₪ שלווה המבקש מהמשיבה.

הבקשה הוגשה בד בבד עם בקשה לאישור פסק בורר, שניתן ביום כ"ב אלול תשע"ג על ידי בית דין צדק ובית הוראה לדיני ממונות – ק"ק קרית אונוואר רמות" (להלן – פסק הבורר).

בפסק הבורר נקבע כי "תיק ההוצאה לפועל מס' 0162367122 יסגר לאלתר, ואין לגמ"ח 'מוסדות עולם' להמשיך בהליך זה נגד ה"ה ישראל משה מנדל". להשלמת התמונה יצויין, כי בפסק הבורר נקבע כי המבקש חייב למשיבה סכום של 5,183 ₪ בלבד.

ביום 08.09.13 נתתי צו מניעה זמני המעכב את הליכי ההוצאה לפועל מושא הבקשה (להלן – צו המניעה הזמני).

במסגרת הבקשה טוען המבקש כי ההליכים שננקטו נגדו הינם בניגוד לפסק הבורר. עוד הוסיף המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן אין מניעה שהליכי הגבייה ימשיכו להתנהל, ככל שיהיה צורך בכך, גם לאחר מתן ההחלטה בבקשה לאישור פסק הבורר.

מנגד טוענת המשיבה כי פסק הבורר ניתן ללא סמכות ושלא בנוכחותה, וכן כי שטר הבוררין נחתם על ידי המשיב בלבד. עוד טוענת המשיבה כי הואיל והמבקש ידע על הליכי ההוצאה לפועל נגדו, לא הגיש התנגדות לביצועם ואף ניסה להגיע לפשרה באשר לחובו, מנוע הוא עתה מלדרוש את העברת ההליך לבוררות. יוער כי יחד עם תגובתה, הגישה המשיבה בקשה לביטול פסק בורר בהתאם לסעיף 24(1) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

בתגובתו לטענות המשיבה חוזר המבקש וטוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שיש להותיר את צו המניעה הזמני על כנו, עד לאחר מתן החלטה בבקשתו לאישור פסק בורר, ובבקשתה של המשיבה לביטולו. עוד נטען כי משטרם התבררה טענת המשיבה, לפיה פסק הבורר ניתן בחוסר סמכות, הרי שאין בה כדי למנוע מתן סעד זמני לטובת המבקש.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש להותיר את צו המניעה הזמני על כנו עד להכרעת בית משפט זה בתיק העיקרי. זאת על יסוד ראיות לקיומה לכאורה של "עילת התביעה" – קרי: הבקשה לאישור פסק בורר.

הצדדים אינם חלוקים כי ניתן פסק בורר. כמו כן, דומה כי הצדדים אינם חלוקים גם באשר לקיומו של נספח לשטר הלוואה הקובע (בסעיף 7) כי "כבורר מוסכם לכל סיכסוך או ספק נקבע ביה"ד קריית אונגואר רמות ירושלים. או במידת הצורך כל בי"ד אחר שיוחלט ע"י הגמ"ח" (ההדגשה שלי – ד'ח'). לאור זאת, ובהינתן ששאלת הסמכות תתברר במסגרת התיק העיקרי, די בכך כדי להותיר את הצו הזמני על כנו. זאת, כאמור, על סמך ראיות לקיומה לכאורה של עילת הבקשה לאישור פסק הבורר.

למעלה מן הצורך אוסיף כי שוכנעתי גם שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, באשר המשך נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו עשויים לגרום לו נזק לא מבוטל, בדמות הטלת מגבלות שונות (כפי שניתן ללמוד מהודעת הפיקוח על הבנקים מיום 15.08.13, המצורפת לבקשה כנספח ב'), כשמנגד, חובו של המבקש, על פי פסק הבורר, עומד על סכום קטן יחסית של כ-5,000 ₪ בלבד.

סיכומו של דבר: צו המניעה הזמני שניתן ביום 08.09.13 יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליכים בתיק העיקרי בבית משפט זה.

המזכירות תמציא בדחיפות החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: